לדלג לתוכן

המנון האיטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המנון האיטי
La Dessalinienne
מדינה האיטיהאיטי האיטי
שפה צרפתית
מילים ג'סטין להריסון
לחן ניקולאס ג'פרארד
תאריך מעמד רשמי 1 בינואר 1904
האזנה

ההמנון הלאומי של האיטי הקרוי בשם "La Dessalinienne" (מצרפתית: שיר הדסלין). ההמנון נכתב על ידי ג'סטין להריסון והולחן על ידי ניקולאס ג'פרארד.[1][2] ההמנון נקרא על שמו של המנהיג המהפכן ושליטה הראשון של האיטי, ז'אן-ז'אק דסלין.[3]

ב-1903 נערכה תחרות לכתיבת ההמנון הלאומי שנערכה כהנצחה ביום השנה ה-100 למרד העבדים בהאיטי. מילות השיר שנכתבו על ידי ג'סטין להריסון והלחן הצבאי שכתב ניקולאס ג'פרארד זכו בתחרות, ההמנון זכה למעמד רשמי כשנה לאחר מכן, ב-1904.[4][5]

ב-1903 בוצעה גרסת בכורה להמנון ששר הזמר ההאיטי המשפיע, אוגוסט דה פרדינס, הידוע בכינויו קנדג'ו.[6]

גרסה לא רשמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת גרסה בקריאולית האיטית שנוצרה על ידי ריימונד א. מויס. הזמר ההאיטי, אנסי דרוז, עזר לפרסם את השיר. אף על פי שגרסה זו צברה פופולריות רבה ברחבי המדינה, בחוקת האיטי (1987) אין הזכר כלשהו לגרסה זו.[1]

מילות ההמנון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרגום לעברית צרפתית
(רשמי)
תרגום לעברית של הגרסה קריאולית האיטית קריאולית האיטית
(לא רשמי)

למדינתנו,
לאבותינו,
הבה נצעד. הבה נצעד יחדיו.
שלא יהיו אף אויבים שיעמדו בשורותינו!
הבה נהיה מנהיגי דשננו.
מאוחדים הבה נצעד
למען מדינתנו
למען אבותינו.

למען אבות אבותינו,
למען המדינה,
הבה נעבוד קשה בהנאה.
כאשר השדה פורה
נפשינו מתחזקת.
הבה נעבוד קשה בהנאה
למען אבותינו הקדומים,
למען מדינתנו.

למען מדינתנו
ואבות אבותינו
הבה נאמן את בנינו
חופשיים, חזקים ומשגשגים,
הבה נהיה תמיד אחים.
הבה נאמן את בנינו,
למען מדינתנו
ואבות אבותינו.

למען אבות אבותינו,
למען מדינתנו,
הו אלוהיי האמיצים!
קח את חיינו וזכויותינו
תחת הגנתך האינסופית,
הו אלוהיי האמיצים!
למען אבות אבותינו,
למען מדינתו.

למען הדגל,
למען המדינה,
למות הוא מעשה נאצל!
עברינו בוכה לנו:
נשמתך מנוסה בקרב!
למות הוא מעשה נאצל,
למען הדגל,
למען המדינה.

Pour le Pays, Pour les ancêtres,
Marchons unis, Marchons unis.
Dans nos rangs point de traîtres!
Du sol soyons seuls maîtres.
Marchons unis, Marchons unis
Pour le Pays, Pour les ancêtres,
Marchons, marchons, marchons unis,
Pour le Pays, Pour les ancêtres.

Pour les Aïeux, pour la Patrie
Bêchons joyeux, bêchons joyeux
Quand le champ fructifie
L'âme se fortifie
Bêchons joyeux, bêchons joyeux
Pour les Aïeux, pour la Patrie
Bêchons, bêchons, bêchons joyeux
Pour les Aïeux, pour la Patrie.

Pour le Pays et pour nos Pères
Formons des Fils, formons des Fils
Libres, forts et prospères
Toujours nous serons frères
Formons des Fils, formons des Fils
Pour le Pays et pour nos Pères
Formons, formons, formons des Fils
Pour le Pays et pour nos Pères.

Pour les Aïeux, pour la Patrie
O Dieu des Preux, O Dieu des Preux!
Sous ta garde infinie
Prends nos droits, notre vie
O Dieu des Preux, O Dieu des Preux!
Pour les Aïeux, pour la Patrie
O Dieu, O Dieu, O Dieu des Preux
Pour les Aïeux, pour la Patrie.

Pour le Drapeau, pour la Patrie
Mourir est beau, mourir est beau!
Notre passé nous crie:
Ayez l'âme aguerrie!
Mourir est beau, mourir est beau
Pour le Drapeau, pour la Patrie
Mourir, mourir, mourir est beau
Pour le Drapeau, pour la Patrie.

למען האיטי, מדינת אבותינו הקדמונים
אנו צריכים ללכת לים יד ביד
אסור שיהיו בוגדים ביננו--
אנו צריכים להיות אדונים על עצמינו
הבה נלך יד ביד
כך האיטי תהיה יפה יותר
הבה נשים את ראשנו ביחד
למען האיטי לפי חזון אבותינה

למען האיטי לפי חזון האבות
הבה נקצור, הבה נזרע,
כל כוחינו טמון בנפשינו--
זה מה שמזין אותנו.
הבה נערום את כדור הארץ, הבה נשלח מים
עם שמחה, כדור הארץ יהיה פורה
קצירה, מים, נשים וגברים,
כך נחיה מחוזק זרוענו בלבד

למען האיטי ולמען אבותינו הקדמונים,
אנחנו חייבים להיות אמיצים, גברים חסונים.
אנשים לא נולדים לשרת אחרים
זאת למה אבות ואימהות
צריכים לשלוח את ילדיהם לבית הספר
ללמוד, לדעת
מה טוסיינט, דסלין, כריסטוף, פטישיין
עשו כדי להוציא את האיטים ממגפיהם של הלבנים.

למען האיטי לפי חזון אבותינו הקדמונים
הבה נרים את ראשינו ונביט למעלה.
הבה נרים את ראשינו ונבקש מהאל
להעניק לנו הגנה
שהשדים הרעים לא יפרידו אותנו,
שנלך בדרך הנכונה.
למען החירות ולמען היכולת להעניק חופש,
צדק צריך להתפשט ברחבי המדינה!

יש לנו דגל כמו כל האנשים.
הבה נאהב אותו, נמות בשבילו.
זו לא הייתה מתנה מהלבנים--
זה היה דם אבותינו שניקז,
הבה נניף את דגלנו גבוה.
הבה נעבוד יחד ונתמקד
שמדינות אחרות יכבדו אותו
דגל זה הוא נפשו של כל תושב האיטי.

Pou Ayiti peyi Zansèt yo
Se pou-n (pou nou) mache men nan lamen
Nan mitan-n (mitan nou) pa fèt pou gen trèt
Nou fèt pou-n (pou nou) sèl mèt tèt nou.
Annou mache men nan lamen
Pou Ayiti ka vin pi bèl
Annou, annou, met tèt ansanm
Pou Ayiti onon tout Zansèt yo.

Pou Ayiti onon Zansèt yo
Se pou-n (pou nou) sekle se pou-n (pou nou) plante
Se nan tè tout fòs nou chita
Se li-k (li ki) ba nou manje
Ann bite tè, ann voye wou
Ak kè kontan, fòk tè a bay
Sekle, wouze, fanm tankou gason
Pou-n (Pou nou) rive viv ak sèl fòs ponyèt nou.

Pou Ayiti ak pou Zansèt yo
Fo nou kapab vanyan gason
Moun pa fèt pou ret avèk moun
Se sa-k (sa ki) fè tout Manman ak tout Papa
Dwe pou voye Timoun lekòl
Pou yo aprann, pou yo konnen
Sa Tousen, Desalin, Kristòf, Petyon
Te fè pou wet Ayisyen anba bòt blan.

Pou Ayiti onon Zansèt yo
Ann leve tèt nou gad anlè
Pou tout moun mande Granmèt la
Pou-l (Pou li) ba nou pwoteksyon
Pou move zanj pa detounen-n
Pou-n (Pou nou) ka mache nan bon chimen
Pou libète ka libète
Fòk lajistis blayi sou peyi a!

Nou gen drapo tankou tout pèp
Se pou nou renmen-l (renmen li) mouri pou li
Se pa kado blan te fè nou
Se san Zansèt nou yo ki te koule
Pou nou kenbe drapo nou wo
Se pou nou travay met tèt ansanm.
Pou lòt peyi ka respekte-l (respekte li)
Drapo sila a se nanm tout Ayisyen.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המנון האיטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 שירים פטריוטים האיטיים
  2. ^ Music in Latin America and the Caribbean : an encyclopedic history, Austin: University of Texas Press, 2004-
  3. ^ The Garland handbook of Latin American music, 2nd ed, New York: Routledge, 2008, עמ' 139
  4. ^ Hall, Michael R., 1960-, Historical dictionary of Haiti, Lanham: Scarecrow Press, 2012, עמ' 182
  5. ^ Haitian National Anthem : La Dessalinienne, National Anthem Songs, ‏2017-06-17 (באנגלית)
  6. ^ Averill, Gage., A day for the hunter, a day for the prey : popular music and power in Haiti, Chicago, Ill.: University of Chicago Press, 1997